אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא הזנחת התחזוקה והבדיקה התקופתית של המטפים ומערכות הגילוי. מטף כיבוי אש שאינו מתוחזק הוא בבחינת "דקורציה" שאינה יעילה בשעת אמת. הטעויות הנפוצות כאן כוללות: אי בדיקה ויזואלית חודשית של מד הלחץ (המחוג חייב להיות בטווח הירוק), אי הקפדה על תאריך תפוגה של החומר המכבה, והשארת הנצרה והפלומבה קרועים או חסרים – מה שמעיד שהמטף כבר שומש או איבד לחץ. הדרך להימנע מכך היא על ידי בדיקה ויזואלית חודשית על ידי גורם ממונה (בבית) או בדיקה שנתית מקיפה על ידי טכנאי מטפים מוסמך, בהתאם לדרישות כבאות והצלה. טעות קריטית נוספת היא שימוש במטף לא מתאים לסוג הדליקה. שימוש במטף מים או קצף על דליקת חשמל, למשל, עלול להסלים את האירוע ולסכן חיים בשל מוליכות החומרים. יש להכיר את סוג המטף (ABC לאבקה רב-תכליתית, CO2 לחשמל, F/K לשמן מטבח) ולוודא שהשימוש בו תואם את סוג האש.
הטעות השלישית והמסוכנת ביותר היא שימוש לא נכון ומאוחר מדי במטף. מטפים נועדו אך ורק לכיבוי שריפות קטנות, בשלב הראשוני ביותר שלהן, כאשר האש עודנה מוגבלת למקור קטן וקיים נתיב מילוט בטוח. אנשים רבים מחכים זמן רב מדי, מנסים לכבות שריפה גדולה מדי, או פועלים ללא תוכנית מילוט, ובכך מסכנים את עצמם. כאשר משתמשים במטף, יש להימנע מכיוון הזרם אל הלהבות במקום אל בסיס האש, שם נמצא החומר הבוער, מה שמוביל לכיבוי לא יעיל והתלקחות חוזרת. בנוסף, חוסר היכרות עם שלבי השימוש (P.A.S.S. – שלוף, כוון, לחץ, טאטא) גורם לרבים לשכוח לשלוף את הפין/הנצרה, מה שמשתק את המטף. הדרך להימנע מטעויות אלו היא הצבת המטף במקום נגיש (עם הגב ליציאה), הקפדה על מרחק בטיחות (כ-2 עד 4 מטרים מהאש), ובעיקר, אימון והדרכה תקופתית על השימוש הנכון. אם האש גדולה, מתפשטת במהירות, או הבית מלא עשן – זכרו: אל תנסו לכבות, אלא התפנו מיד והזעיקו את כוחות הכיבוי (102).
